נתוני מכירות כלי הרכב החשמליים הופכים ליותר ויותר דומיננטיים
נתוני מכירות כלי הרכב החשמליים הופכים ליותר ויותר דומיננטיים, כששיעורי החדירה שלהם בפלחי השוק השונים נוסקים אל על.
מה גורם לחשמל שזורם בעורקי הרכבים להיות כה פופולרי, ובעצם להכתיב את חוקי המשחק בתעשיית הרכב כולה?
כתבה ראשונה בסדרה.
—-
אוריון מוביליטי, מבית קבוצת יוניון, יבואנית טויוטה ולקסוס לישראל, החלה בשיווק מותג GAC בישראל בפברואר 2020 ולמרות ימי קורונה שכמעט ובלמו לחלוטין את גלגלי תעשיית הרכב מלנוע, מסרה עד כה כ-150 מכוניות מדגם GE3 החשמלי.
מותג GAC נכנס ארצה במטרה לשווק כלי רכב חשמליים בלבד; מהלך שכזה יכול היה להיתפס כאמיץ או נועז, אלמלא זיהה היבואן את המהפכה שמתהווה בתחום כלי הרכב החשמליים בעולם.
ולמי שטרם מכיר, GAC היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות והוותיקות בסין ואחת מהשותפות הסיניות העיקריות של טויוטה העולמית. החברה אף חשפה כי תקבל מטויוטה את הטכנולוגיה ההיברידית של הענקית היפנית, לצד טכנולוגיית הקישוריות, לטובת רכבי GAC העתידיים.
אם לא די בכך, בסקר האיכות של JD Power, ארגון הצרכנות ומחקרי השוק המוביל בעולם, עלה כי GAC מדורגת כיצרן והמותג האיכותי ביותר בסין, ראשון מבין כלל המותגים הסינים, זו השנה השמינית ברציפות.
—-
ירוק בבקשה
הרעיון שבעקבותיו נולדה צורת ההנעה החליפית של הרכב ההיברידי, רכב הפלאג-אין וגולת הכותרת – החשמלי המלא, היה בעיקר לשם צמצום זיהום האוויר, לו גרמו כלי הרכב בעלי מנועי הבעירה הפנימית, ולשם שמירה על הסביבה.
מרכזי ערים גדולות סבלו מזיהום אוויר שנבע מפליטת גזים רעילים מכלי הרכב שנעים בהם בהמוניהם, והדבר דרש פתרון. הנושא בער במיוחד במרכזי ערי הענק בסין, מה שהוביל את הממשלה הסינית לקדם רכבים חשמליים באמצעות סובסידיות שהפכו לימים את היצרנים הסיניים בכלל ואת GAC בפרט לשחקנים מרכזיים ומובילים בתעשיית הרכב החשמלי.
תודעת איכות הסביבה הפכה משמעותית במונחים עולמיים, שהדבר חדר היטב גם לנושא הרגולציה והחקיקה ברוב המדינות המודרניות בעולם, ומהם, בשלב מאוחר יותר, גם ליצרני הרכבים מחוץ לסין.
חוקים המתייחסים לנושא הזיהום מגדירים סנקציות במונחים של מיליארדי דולרים, ליצרני הרכב שלא יעמדו ביעדי ייצור של כלי רכב חשמליים.
מסיבה זו, כמעט ואין יצרן רכב בעולם שלא חשף עד כה רכב חשמלי מטעמו, שעל חרטומו מתנוסס סמל החברה, גם אם מדובר ביצרן רכבי ספורט או אקזוטיקה.
רוב המדינות מגדירות כיום סטנדרטים נוקשים בכל הנושא של זיהום, כשרובן אף מטפלות בטכנולוגיה הקשורה בייצור חשמל, שצריכתו העולמית עלתה דרמטית וצפויה אף לעלות באופן אקספוננציאלי בעתיד, על ידי אנרגיות מתחלפות.
בארה"ב למשל, מדובר על יעד שעד לשנת 2035, כלל כלי הרכב יהיו לא מזהמים. בבריטניה מדובר על החרמת בנזין בעתיד, גם שם מדובר על שנת 2035. בצרפת מדברים על כך שהנושא יקרה עד 2040.
בשנת 2018, יצא משרד האנרגיה בישראל בראשות השר דאז יובל שטייניץ בהצהרה, כי עד לשנת 2035 כל כלי הרכב הפרטיים בארץ יהיו חשמליים או מונעי מימן, לאחר שבתוכנית המשרד לאסור יבוא של רכבים מונעי בנזין וסולר כבר משנת 2030.
עוד ניטען על ידיו, כי התועלת למשק מהפחתת זיהום האוויר תהווה חיסכון של כ-5.8 מיליארד שקלים.
הרבה מחקרים חוזים כי המעבר למכוניות חשמליות לחלוטין הוא מהלך שאינו באמת ניתן לעצירה או לשינוי.
סובסידיות לצד סנקציות
לצד הסנקציות המופעלות כנגד יצרנים שאינם עומדים בכללים החדשים שנקבעו, הממשלות השונות מסבסדות פעילות תומכת בכלי הרכב החשמליים, ונותנות תמריצים רבים לגורמים השונים. התמריצים מתחילים בסיוע ותמיכה ממשלתית הניתנת למקימי תשתיות הטעינה הציבורית, כמו גם סבסוד רכישה של כלי רכב חשמליים על ידי מיסוי נמוך משמעותית ממיסוי על כלי רכב אחרים.
ישנן מדינות רבות שאף מעודדות גריטת כלי רכב ישנים ומזהמים, על ידי מתן סכומים לא מבוטלים של אלפי דולרים כמענק לבעלי כלי הרכב הללו, וזאת כדי שירכשו כלי רכב חשמליים חדשים.
חיסכון בעלויות
סעיף האחזקה וההוצאות השוטפות ברכב הוא סעיף משמעותי מאד בכל משק בית, או בכל חברה שמחזיקה צי של כלי רכב.
ימי קורונה גרמו לנו לשמור על קפסולות ולהעדיף נסיעה ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית, ולהימצא היכן שסיכויי ההידבקות נמוכים משמעותית או שאינם קיימים כמעט.
עם זאת, מרבית משקי הבית והחברות מנסים לצמצם עלויות ולהדק את החגורה, כשתחשיב עלויות שוטפות ברכב חשמלי אל מול רכב שאינו כזה, מראה פערים מאד משמעותיים ביניהם.
לשם המחשה, ניקח את ה- GAC GE3 אל מול רכב בנזין משפחתי, שאף נחשב לחסכוני מאד בדלק. כמובן שרכב בנזין שהוא חסכוני פחות, רק יגדיל את הפערים שבתחשיבי ההוצאות.
נניח ששני כלי הרכב גומעים כ-30,000 ק"מ בשנה.
ברכב הבנזין, ההנחה היא שצריכת הדלק עומדת על 15 ק"מ לליטר. ז"א שבחישוב קל הרכב צורך כ-2,000 ליטרים בנזין בשנה. כשעלות לליטר בנזין כיום עומדת על כ-5.45 ₪, סך העלות השנתית בסעיף זה עומדת על 10,900 ₪.
עלות חשמל לקילוואט לשעה (לפי אתר חברת החשמל) עומדת על כ-0.5246 ₪.
ב- GE3, צריכת קוט"ש לק"מ עומדת על 0.18833. מכאן, שטעינת חשמל עבור כל ק"מ של נסועה, עומד על מעט פחות מ-0.1 ₪. בחישוב של 30,000 ק"מ לשנה, העלות הכוללת של החשמל מסתכמת בכ- 2,964 ₪.
ב-GAC הרוכש מקבל טיפולים ללא עלות ל-3 שנים או 45 אלף ק"מ. ז"א שבתחשיב כאן, הלקוח ישלם על טיפולים של השנה וחצי האחרונות. סך עלויות הטיפולים ב-GAC מסתכמות בכ-1,340 ₪. ברכב הבנזין זה מסתכם בכ-2,000 ₪ לשנה.
עלות הרישוי מיטיבה אף היא עם רוכש הרכב החשמלי, כשהאגרה במקרה הזה מסתכמת ב-541 ₪ בלבד, אל מול 1,424 ₪ ברכב הבנזין.
מכלל הנתונים עולה, כי החסכון השנתי בעלויות האחזקה מסתכמות בלא פחות מ-9,480 ₪, כשעל פני 5 שנים מדובר בחיסכון עצום של למעלה מ- 46,000 ₪.
פופולריות – לא בכדי
מגמות השוק, בסיוע המדיניות שמכתיבות הממשלות השונות, רק מעודדות את היצרנים להשקיע סכומי עתק בפיתוח טכנולוגיות חדישות ושיפור כלי הרכב החשמליים ללא הרף.
כלי הרכב החשמליים הופכים להיות יותר ויותר אטרקטיביים ככל שטווח הנסועה בין טעינות עולה, הטכנולוגיה משתפרת, הביצועים משתפרים וחשוב מכל, ככל שמחירי הסוללות יורדים, מה שמשפיע באופן מיידי על מחירי הרכישה של המכוניות.
בנוסף, האבזור במכוניות החשמליות מאד עשיר לרוב, בשל המיסוי הנמוך המלווה לתמחורן.
מגמות אלה מציירות תמונה ברורה הרבה יותר לפופולריות של הרכבים החשמליים, לא פלא שכיום נעים על כבישי העולם מעל ל- 7.2 מיליון כלי רכב חשמליים והיברידיים/ נטענים, ושנתח השוק שלהם בכלל המכירות בעולם עומד ב-2020 על כ-7%, כשמחקרים בריטיים (LMC Automotive) אף צופים שנתח השוק מכלל המכירות יגיע לכ-26% עד לשנת 2030.
